בדיקת שכרות

הבדיקה הנפוצה, אשר מאות, ואולי אף אלפים כמותה נערכות בכבישים מדי שבוע, מעלה שאלות חשובות לגבי זכויותיו של הנהג הנבדק. השאלות אליהן נתייחס במאמר זה, הן שתיים: 

  • האם הנהג רשאי לסרב לבדיקה?
  • האם הנהג זכאי להתייעצות עם עורך דין, בטרם הבדיקה?

התשובות לשתי השאלות מעט מורכבות ולכן ההתייחסות תהיה רק לעיקרי הדברים.

האם מותר לסרב לבדיקת שכרות

התשובה הפשוטה היא שלנהג מותר לסרב לבדיקות מסויימות. אך זכות זו אינה קיימת ועומדת לו ביחס לבדיקות אחרות.
לבדיקת נשיפון או בדיקת מאפיינים, רשאי הנהג לסרב; אך לבדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף אין לו את הזכות הזו. צריך לזכור שסירוב לבדיקות האחרות מעורר חשד ויוצר יסוד סביר להנחה שהנהג נמצא תחת השפעת אלכוהול, מה שיוביל לכך שהנהג ידרש לעבור בדיקת ינשוף, ובמקרים מסויימים להגיע אף לבדיקת דם.

לסיכום, זכות הסירוב ברוב המקרים אינה מועילה ואף מזיקה.

האם מותר להתייעץ עם עורך דין לפני בדיקת שכרות

נקדים ונכתוב שכאשר אדם מואשם בעבירה פלילית, קיימת לו הזכות להיוועץ עם עו"ד.
סעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי - קובע כי כאשר חשוד בפלילים שנמצא בחקירה ומבקש להיוועץ עם עו"ד, לפני שימסור את גרסתו לגורמי החקירה, מחויבים חוקרי המשטרה לאפשר לו בהקדם האפשרי לממש זכותו להיפגש עם עורך דין.

בפס"ד יששכרוב המפורסם, נקבע כי לבית המשפט ישנה סמכות לפסול ראיה בפלילים אם מתברר שהראיה הושגה שלא כדין, או בצורה שפגעה בנאשם בזכותו להליך פלילי הוגן (למשל מניעת מפגש עם עורך דין). לאור נתונים אלה נשאלת השאלה: האם אדם שרכבו נעצר לצורך בדיקת שכרות, יכול לדרוש מהשוטרים שעצרו אותו לעכב את ביצוע הבדיקה עד לאחר שיוועץ בעורך דין?

המענה, שוב, מורכב מעט, לכן התשובה תהיה שוב מתומצתת. כאשר אדם מתבקש לבצע בדיקת ינשוף, הגדרתו המשפטית היא שהוא מעוכב - והפסיקה קבעה שזכות ההיוועצות קיימת גם למעוכבים ולא רק לעצורים. יחד עם זאת - בית המשפט העליון קבע לאחרונה בפס"ד אבי בר(2538/11), שזכות ההיוועצות של חשוד בנהיגה בשיכרות, שונה מזכות ההיוועצות של חשוד בעבירות פליליות אחרות.

הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבבדיקת ינשוף קיימת דחיפות לבצע את הבדיקה בהקדם, כיוון שאחרת הדבר עלול לפגוע בהליכי החקירה ובתוצאות הבדיקה. בנוסף, קבע בימ"ש שלא קיימת מניעה לאפשר לנהג להיוועץ טלפונית בדקות שבהם מכינים את המכשיר לבדיקה וממתינים לביצועה.

עקב הפגיעה היחסית בזכותו של הנהג להיוועץ עם עורך הדין, מחוייבים השוטרים להסביר את מטרת הבדיקה ואת המשמעות הנובעת מסירוב לבצע את הבדיקה.

אז - מותר או אסור לסרב לבדיקת שכרות?

לסיכום תהליך הבדיקה, כפי שעולה עד כה: משעה שנעצר נהג החשוד בשכרות, ונמצאה אינדיקציה חיובית לשכרותו בבדיקת הנשיפון או בבדיקת המאפיינים, והשוטרים מודיעים לו על עיכובו לצורך עריכת בדיקת נשיפה - הוא מצוי בסטטוס של מעוכב.

על כן לא ניתן למנוע ממנו, במהלך ההמתנה עד לביצוע בדיקת הנשיפה, להיוועץ בעו"ד; וכמו כן יש להסביר לו מה תהיה התוצאה באם יסרב להבדק...

ראוי להבהיר - אין פירושו של הדבר שניתן לעכב את בדיקת הנשיפה עד אשר יצליח הנהג לשוחח עם עו"ד, עיכוב ביצוע בדיקת הנשיפה על-ידי אותו חשוד בתירוץ של היוועצות עם הפרקליט, עלול ויכול להחשב כהכשלת הבדיקה וכסירוב להבדק תוך הקמת חזקת שכרות נגדו.

מנגד, במידה ובמהלך ההמתנה - כאשר הדבר אינו מעכב או מונע את בדיקת הינשוף - מונע השוטר במכוון את ההיוועצות הטלפונית עם עורך הדין, עלול הדבר להכשיל את הבדיקה ולפסול את קבלתה בבית המשפט.